דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית דיכאון בפרידה

על שיברון לב וצמיחה

  📞 לקוח: "הי משה, זה אני. אני חייב לשתף אותך בהתפתחות משמעותית וכואבת... נפרדתי מאהובתי." 📞 אני: "מה???? אני לא מאמין תכננתם כבר להתחתן לא? אציין שאני מוצא את עצמי במצב של מורת רוח קלה. איך לא התקשרת? האם לא תפסת את תפקידי כמתווך המושלם, המסוגל לטוות קסמים כדי לשמר את הלב השביר של האהבה? תגיד, תגיד בכנות, למה לא ביקשת את עזרתיי?" 📞 לקוח: "משה היקר, סלח לי על החוצפה שלי. מיד חשבתי עליך אך ידעתי שאתה יודע לעשות קסמים…אך עם זאת, גיליתי את אופייה הבוגדני, מראה של חוסר אמינות ששום כושר תיווך לא יכול היה לתקן. לפיכך, ראיתי צורך לשחרר את אחיזתה, למרות שיברון ליבי".  📞 אני: "אה, עכשיו אנ ימבין…חוסר אמינות תמיד יכה שוב! זה דומה לחשיפת קוסמת מפתה כאשליה בלבד, ביצוע תחבולות במקום לטוות קשרים אמינים…כך לא בונים זוגיות.אגב, מחלה של רבים היום…חוסר אמינות ומשחקים… פעלת נכון". 📞 לקוח: "אכן, בתוך הצער שאופף אותי כעת, זיהיתי שנאמנות ואמון הם עמודי תווך חיוניים לכל זוגיות. אולי תכתוב על הסיפור שלי כי הוא עשוי להגן על אחרים מלהיכנע לתחבולותיהם של בני זוג

משבר נפשי ואיך יוצאים ממנו

מי מאיתנו לא חווה תקופה קשה או משבר? מי מאיתנו לא עובר קשיים כאלו ואחרים כמו פרידה מחבר, גירושין, מריבות, בעיות בעבודה, חוסר סיפוק כללי וכו'. התקופות הללו  מכניסות אותנו למצב של עייפות, חוסר חשק לעשות דברים, לצאת, לבלות...ומפחיתות את החשק לאינטראקציה חברתית כאשר לעיתים מקצינים עד כדי דיכאון קל או מג'ורי. (תלוי בהימשכות התקופה) רק אדם שחווה תקופה קשה או סיזיפית בחייו יכול להבין את הנאמר כי לרוב סביבתו של האדם בכלל לא מבינים מדוע הוא במצב חסר או עצוב? הסביבה רואה אדם כתמול שלשום עם ידיים רגליים וכו' ולא באמת מבינה שלהבדיל מאדם שהתרסק בתאונת דרכים שכל איבריו מכוסים בגבס באדם עם התרסקות נפשית השבר הוא בראש ובלב. אנשים שאינם חוו מצב עצבות מתמשך יגידו לאדם העצוב משפטים כמו: "מה יש לך להיות בבעסה? יש לך בית? אישה ? ילדים? רכב? עבודה?" על מה יש לך להיות עצוב בכלל? יש אנשים שאין להם בית או מה לאכול תלמד להגיד תודה על מה שיש ולהסתכל על "חצי הכוס המלאה"... העניין הוא שאף אחד לא מבין מה עובר במוחו והרגשתו של אדם בהרגשת עצבות....הריקנות הנוראית...המחשבות על מהות העול