הבלוג למתגרשים: גישור,טיפול, משפט, כלכלי.

  מבוא: בעולם האינסטנט שלנו והשיפוט המהיר של כל סיטואציה, אדם או מצב, חשיבה דיכוטומית הפכה להרגל נפשי נפוץ וידוע. לחשיבה דיכוטומית יש נטייה לראות במצבים, רעיונות או אנשים כשחורים או לבנים, נכונים או לא נכונים, ללא אמצע או גוונים של אפור. למרות שבמטרתה השורשית שהיא עשויה לספק תחושה של בהירות וודאות, חשיבה דיכוטומית עלולה להזיק לצמיחה האישית שלנו, למערכות היחסים ולחברה כולה בצורה קשה ביותר כפי שאפרט בהמשך. המלכודות של חשיבה דיכוטומית: חשיבה דיכוטומית מגבילה את נקודת המבט שלנו ואינה מצליחה להכיר במורכבות ובגיוון הקיימים בעולם. על ידי צמצום הדיון/הקונפליקט לשתי קצוות מנוגדים, אנו מפשטים יתר על המידה את המציאות ומתעלמים מהעושר של נקודות מבט, חוויות ואפשרויות שונות. לדוגמא: חבר אומר לחבר על משהו שאינם מסכימים: "או שאתה איתי או שאתה נגדי"...האם הוא שכח כבר 5 שנים הם חברים והוא היה איתו? האם מקרה יחיד הופך את הכל לנגדו? דוגמא נוספת מתרחשת במערכות יחסים זוגיות בהם האישה לדוגמא בטוחה שאם הגבר לא רוצה לצאת איתה למסעדה הערב אז הוא לא רוצה אותה בכלל…מוכר לכם? :) או ש או ש…נוקשות זו מעכבת

  1.       בתיק משפחה 15591-09-20 הגיש האב בקשה להרחבת הסדרי השהות וזאת לאחר שהיה נפגש עם הילד מס' שעות פעמיים בשבוע ללא לינה ושבת אחד לשבועיים וללא חגים ומועדים כלל. 2.       טענות האב היו כי הוא מרגיש שהילד מוסת או מפחד מהאם ולכן נמנע ממנו קשר מיטיבי ונורמאלי עם הילד שלו כמובן שעצם המצב הנוכחי שהילד לא ישן אצלו נבע מכך שכאשר התגרשו הילד היה קטן והאם התנגדה שישן אצלו והוא נטול כוחות חשב שבעתיד יהיה טוב יותר. 3.       כמו בכל תיק משפחה מיותר מינו מומחים ומכונים בעשרות אלפי ₪ על מנת להבין את הקשר עם כל אחד מההורים והאם הורה אחד מיטיב או לא עם הילד. 4.       אציין במאמר מוסגר כי תעשיית המכונים והמומחים מהווים נטל בלתי אפשרי כספי על מרבית המתדיינים וכי התועלת שלהם מיותרת עד מזערית במרבית המקרים הרגילים.       5.       במקרי קיצון כמו בעיות נפשיות, זנות, אלכוהול וכו' יש מקום לבדיקות מעמיקות ולחותם מקצועי אך כאמור במרבית המקרים הדבר מיותר לחלוטין. 6.       טענות האם שהתנגדה לבקשה היו כי האב הוזה וכי היא לא מסיתה את הילד ולהיפך היא אם מיטיבה ועובדה שהילד נפגש עם האב וכי אין

הוא יושב בבית מול המחשב ומעלעל בכל הפוסטים והסטורי של פתיחת שנת הלימודים בפייסבוק עד אשר לא מסוגל יותר ומתחיל לבכות... הוא רואה את הילדים של החברים ומדמיין.. הוא אבא גרוש עם 3 ילדים בכתות א', ה' ו-י' אבל הוא אב "מנוכר"-מילה מכובסת לניתוק מוחלט שהאם יצרה בינו לבין הילדים. זה התחיל מזה שהם לאט לאט הגיעו אליו פחות עוד כשהיו קטנים כי מישהו נתן להם את ההוראה או את האישור/האדישות  לכך...לאחר מכן שמעו כל כך הרבה רפש על אביהם עד אשר החליטו כאילו לבד שהם לא רוצים להיות איתו בקשר... הם משוכנעים שהוא אבא חרא כפי שהם שומעים בבית...הכי גרוע בעולם..אולי גם לא משלם מזונות כי הדיכאון שלו כל כך קשה מכך שהוא לא רואה את הגוזלים שלו שהוא איבד כל עניין בחיים... והשלב הבא של ההידרדרות שמתחילים לרדוף אותו בהוצאה לפועל כי הוא לא מסוגל לשלם אבל יש הוראה מיוחדת לגבי מי שחייב מזונות שאומרת בניגוד לחוב רגיל אין שום הבנה למצב האמיתי אלא תיכנס לכלא אם אין לך... אתה בסך הכל כספומט. בשם "טובת הילדים" ו"הצדק" יצרו איגוד הפמניסטיות הרדיקאליות עיוות דין של ממש וחסר צדק

  איך קורה שילד שונא את אביו מקלל אותו ואף מרביץ לו? איך קורה שהאבא לא יכול לחגוג יום הולדת עם הילד ומקבל חסימות בווצאפ? איך קורה ש-200 אבות גרושים מתאבדים בשנה בהליכי גירושין מכוערים ונקמנים.                                                                                                                                                                                                                                                       "ניכור הורי" זו המילה שהחליטו בבתי המשפט אשר תגדיר מצב בו הילד "מנותק" מאחד ההורים ולא יודע בעצמו למה(בדרך כלל מהאב אבל יכול לקרות משני הצדדים, אתייחס מהזווית הזו בכל המאמר). לכל מי שנתקל במושג הזה לראשונה אנסה להסביר מדוע המושג מאוד קר בעיניי...מאוד שטחי ולא מסוגל להסביר את עומק הכאב, התסכול   וחוסר האונים שחש הורה שהילד שונא אותו. כן...המצב נורמאלי כאשר הילדים גרים בבית עם השני הורים ואז אין כמעט מצב שהילד שונא, מתעב, לא מעוניין לדבר ואפילו לא יודע למה...לכל אלו שחושבים שיש מצבים כאלה תחכו להמשך... לא מדובר במצב שילד מתבגר מתחי