בוררות ויישוב סיכסוכים

הפרק:שיטות שונות ליישוב סכסוכים-בוררות

מהי בוררות:?

בוררות(ארביטרציה) היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים(Alternative dispute resolution") בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי על מנת שיכריע בסכסוך מסוים.

הבוררות יכולה להתקיים בין כל סוגי הסכסוכים אם כי כיום קיימת לדיסציפלינות ספציפיות מאוד אם כי לעניות דעתי יש מקום להרחיבה לתחומים נוספים אשר לדעתי יגיעו כאשר תהיה יותר בשלות והיכרות עם שיטה זו.

בוררות, גישור ופישור-ההבדלים:

פישור-סעיף   קובע כי בית המשפט רשאי ליתן דין ע"פ הפשרה.

גם לבית המשפט לתביעות קטנות ישנה סמכות כזאת לשופט בבית משפט זה.

גישור-שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים בו שני הצדדים מסכימים להגיע לצד ג' ניטרלי ואשר בד"כ יש להם אינטרס משותף נוסף(לדוגמא ספק ולקוח אשר יש להם מחלוקת אך צריכים/רוצים להמשיך לעבוד ביחד)

המגשר הינו אדם אשר ברמה הפרקטית אינו נוקט עמדה(החובה בחוק) ואשר מנסה להביא את שני הצדדים להסכמה תוך חשיפת אינטרסים סמויים וגלויים ע"מ ליישב את הסכסוך.

כחלק מההליך הנקרא "שיקןף" גורם המגשר לכל צד לספר את סיפורו(הצד שלו) וע"י כך לפתוח פתח ליישוב הסכסוך.

בל נשכח כי כבר בסיפור המעשב ע"י שני הצדדים נפתח פתח פסיכולוגי (שחרור הקיטור) ע"י שני הצדדים.

להבדיל מגישור ופישור בבוררות אין דרושה הסכמה של בעלי הדין בשום שלב בתהליך למעט המינוי כבורר בהתחלה.

הבורר הינו "חורץ גורלות" וזהה לשופט רק עם סמכויות רחבות יותר ועם יכולת פסיקה רחבה הרבה יותר במפורט במאמר זה.

הבורר:

הבורר יכול להיות כל אדם ששני הצדדים הסכימו לכך.

מהבורר לא נדרשת כל השכלה ידע או התמחות מסוימת אם כי ברור שבכדי ששני הצדדים יבחרו באדם מסוים לתפקיד זה יש להניח כי הבורר יהיה אדם מקצוען בתחום הסכסוך הרלוונטי עם ניסיון מעשי וידע מתאימים.

יש מקרים שבית המשפט ממנה בורר בעקבות מחלוקת ויש מצבים בהם שני הצדדים מחליטים כי בורר מוסכם יתמנה במקרה של סכסוך ע"י צד ג' כדוגמת "לשכת המסחר" אגוד בעלי המלאכה" "לשכת עורכי הדין" או כל גוף ניטראלי שיבחרו.

סמכויות הבורר:

ברגע ששני הצדדים בחרו אדם מסוים להיות בורר סמכויותיו הינן כמעט בלתי מוגבלות.

הבורר יכול להחליט בכל נושא כראות עיניו ועיקר השוני בהליך זה בשונה מבית המשפט הוא בזה שבבית המשפט חובה על השופטים לנהל את ההליך על פי דיני הראיות בעיקרן ואילו בורר יכול לפסוק גם ללא ראייה או מידע ספציפי אלא על פי ההבנה הכללית או הנוהג, המוסר, הערכים אשר עומדים לנגד עיניו.

כלומר, גם אם אין לך ראיה או טיעון משפטי בבית המשפט יש לך כר נרחב בהליך הבוררות.

תהליך הבוררות:

לרוב הליך הבוררות הינו הליך קבוע בחוק אם כי יש באפשרות הבורר לקיים שוני מהליך זה לטובת סיום הסכסוך ומתן פסק דין.

בהליך הרגיל שני הצדדים מגישים "כתבי טענות" (זהה לצביעה בבית המשפט) ומשם הדברים ממשיכים.

פסק הבורר-אישורו וביטולו:

פסק הבורר הוא פסק שאינו ניתן לערעור(תוכן הפסק)

ניתן לאשר את הפסק בבית המשפט המחוזי אך זאת ע"מ להכשירו להוצאה לפועל באם אחד הצדדים הולך להפר את הפסק.

אך פסק ניתן לבטל מהטעמים הבאים בלבד:(מבחינת כשל מהותי)

• לא היה הסכם בוררות בר תוקף. 

• הפסק ניתן על ידי בורר שלא מונה כדין. 

• הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו על פי הסכם הבוררות. 

• לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו. 

• הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו. 

• הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק הדין, והבורר לא עשה כן. 

• הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, והבורר לא עשה כן. 

• הפסק ניתן לאחר שחלפה התקופה לנתינתו. 

• תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור.

• קיימת עילה שעל פיה היה מבטל בית משפט פסק דין סופי שאין עליו ערעור (תרמית לרוב)                                                        

אני מאחל לכל האנשים אשר הבינו כי בתי המשפט בארץ "אבד עליהן הכלח" וכי אין מנוס מיישוב סכסוכים אלטרנטיבי.

כתב:משה אייל

הכותב הינו מנכ"ל של קבוצת EMY/משרד עוד ואשר בין היתר משמש כבורר/מגשר ומטפל בגירושין ועסקים