מבוא: בעולם האינסטנט שלנו והשיפוט המהיר של כל סיטואציה, אדם או מצב, חשיבה דיכוטומית הפכה להרגל נפשי נפוץ וידוע. לחשיבה דיכוטומית יש נטייה לראות במצבים, רעיונות או אנשים כשחורים או לבנים, נכונים או לא נכונים, ללא אמצע או גוונים של אפור. למרות שבמטרתה השורשית שהיא עשויה לספק תחושה של בהירות וודאות, חשיבה דיכוטומית עלולה להזיק לצמיחה האישית שלנו, למערכות היחסים ולחברה כולה בצורה קשה ביותר כפי שאפרט בהמשך. המלכודות של חשיבה דיכוטומית: חשיבה דיכוטומית מגבילה את נקודת המבט שלנו ואינה מצליחה להכיר במורכבות ובגיוון הקיימים בעולם. על ידי צמצום הדיון/הקונפליקט לשתי קצוות מנוגדים, אנו מפשטים יתר על המידה את המציאות ומתעלמים מהעושר של נקודות מבט, חוויות ואפשרויות שונות. לדוגמא: חבר אומר לחבר על משהו שאינם מסכימים: "או שאתה איתי או שאתה נגדי"...האם הוא שכח כבר 5 שנים הם חברים והוא היה איתו? האם מקרה יחיד הופך את הכל לנגדו? דוגמא נוספת מתרחשת במערכות יחסים זוגיות בהם האישה לדוגמא בטוחה שאם הגבר לא רוצה לצאת איתה למסעדה הערב אז הוא לא רוצה אותה בכלל…מוכר לכם? :) או ש או ש…נוקשות זו מעכבת
גרוש/ה יקרה, אני רוצה שתדע/י שאת/ה לא לבד. כמטפל ומגשר מוסמך, הלכתי לצד אנשים רבים בניווט במורכבות הגירושין. אני מבין את הכאב, הבלבול וחוסר הוודאות שיכולים ללוות את המסע המאתגר הזה. אבל אני גם רוצה להבטיח לכם שבתוך הכאוס, יש תקווה לריפוי וצמיחה. הלכתי בדרך הזו גם באופן אישי. בראש ובראשונה, אני רוצה שתכיר בכוחך. הכירו בכך שקבלת ההחלטה להיפרד הייתה ללא ספק החלטה קשה, ונדרש אומץ עצום כדי לצאת לדרך זו של גילוי עצמי והתחדשות. עשית את הצעד הראשון לקראת החזרת האושר והרווחה שלך.(וגם אם זה לא היוזמה שלך הכל לטובה כי בטוח היה שם סבל והכל יתברר בהמשך) לאורך תהליך הגירושין, ישנה חשיבות מכרעת למתן עדיפות לטיפול עצמי. תנו לעצמכם את המרחב והזמן להתאבל על אובדן נישואיכם. תחושות של עצב, כעס או בגידה הן טבעיות, וחיוני לעבד אותן בדרכים בריאות. חפשו את תמיכתם של חברים, משפחה או מטפל שיכולים לספק לכם מרחב בטוח ולא שיפוטי להביע את רגשותיכם ולמצוא ריפוי. בסוף תמיד תגלו שהכל לטובה. כמגשר, אני ממליץ לך לגשת להליך הגירושין בראש פתוח ובנכונות לדיאלוג בונה. תקשורת היא המפתח בתקופה זו. שאפו לתקשורת מ